האקטיביות היא מאפיין מרכזי של הטיפול הדינמי הממוקד וקצר-המועד, ומקושרת לרפרטואר מגוון של כלים טכניים והתערבויות המאפשרות עבודה אינטנסיבית בתוך מגבלות זמן ומוקד מוגדרים. מאמר זה מבקש להרחיב את תפיסת האקטיביות, ומציג אותה כנעה על רצף – מן האקטיביות הטכנית של ההתערבויות ממוקדות, ועד לאקטיביות מהותית יותר, המתקיימת כעמדה נפשית חיה, נוכחת ומשתתפת בתוך המפגש הטיפולי. תפיסת האקטיביות מוצגת במאמר כתולדה של התפתחות תיאורטית מתמשכת, שראשיתה בביקורות מוקדמות על העמדה הפסיבית-נייטרלית של המודל הפרוידיאני, והמשכה בגישות בנות-זמננו המדגישות את חשיבות ה"כאן ועכשיו" והחוויה הרגשית המתקנת בקשר הטיפולי. על רקע זה, מתברר כיצד האקטיביות אינה מתמצה במסגרת הטיפול הדינמי הממוקד בלבד, אלא מבטאת מחויבות של המטפל לפעול בתוך המפגש באופן המאפשר תנועה – מבלי לוותר על הקשר שבתוכו היא מתרחשת.
המאמר המלא פורסם באתר פסיכולוגיה עברית: לקריאת המאמר המלא







