המונח אבחון פסיכודיאגנוסטי הינו ביטוי לסוג מסוים של הערכה פסיכולוגית המאופיין בקבלת תמונה מקיפה על אישיותו של הנבחן.

אבחון זה כולל שימוש במבחנים מגוונים, חלקם מובנים וחלקם השלכתיים המאפשרים איתור והבנה של מוקדים שונים המעסיקים את הנבחן בתחומי חיים שונים. כלי האבחון נבחרים בהתאם לגיל הנבחן ולמטרות ושאלות האבחון.  מניתוחם מתקבלת תמונה מעמיקה ביותר על יכולתו ותפקודו האינטלקטואלי והרגשי של הנבחן.

האבחון מאפשר הערכת כוחותיו ומשאביו הפנימיים של הנבחן בהתמודדותו עם חיי היום יום, את יכולתו לגייס את כוחותיו האינטלקטואלים והנפשיים לתפקוד הסתגלותי נורמטיבי. האבחון מאפשר גם להעריך את יכולת השיפוט ובוחן המציאות של הנבחן, יכולת הוויסות הרגשי, התפקוד הבינאישי שלו ומאפייני האישיות שלו. סוג זה של אבחון נועד גם כדי להעריך קיומם של פתולוגיות נפשיות ונעשה בו שימוש למתן חוות דעת אישיותית במקרים משפטיים, התאמה לתפקיד מוגדר בעבודה, הערכת מסוגלות הורית, התמודדות של ילדים עם מסגרות חוץ ביתיות ועוד. לעיתים האבחון מהווה חלק מבניית תוכנית טיפולית שכן ביכולתו להצביע על מוקדי טיפול אפשריים ועל טכניקות טיפול המותאמות לקשיים, לכוחות ולאופן התמודדותו של הנבחן.