מקומם של ההורים ותפקודם ההורי הינו בעל חשיבות מכרעת להתפתחותו התקינה של ילדם. למרות שהרוב המוחלט של ההורים רוצים בטובת ילדם, הרי שפעמים רבות עולים קשיים לתפקד כהורה בצורה המותאמת והרצויה עבור הילד וכך שתהייה תואמת את צרכיו ההתפתחותיים.

הדרכת הורים הינה לרוב תולדה של קשיים או מצוקה המתעוררים אצל ילדם, קשיים אשר דרכם הילד מאותת להורים כי משהו בתפקוד ובמערכת היחסים ילד – הורה אמור להשתנות, או כאשר אחד ההורים או שניהם ערים לקושי שלהם לתפקד כהורה עם ילדם.

הדרכת ההורים מתמקדת בתפקוד ההורי ולא בנושאים זוגיים או אחרים אם כי לעיתים קשה להפריד את תפקיד ההורות משאר הנושאים.

במוקד ההדרכה עומדות העמדות והתפיסות הנבדלות והמשותפות של ההורים והשפעתם הנבדלת והמשותפת על הקשר שלהם עם הילד. הורים מגיעים אל תפקיד זה בחייהם עם מטען חוויות על ההורות אותה הם חוו כילדים ועם השפעתה של חוויה זו באופן מודע ולא מודע על תפקודם כהורים.

במהלך ההדרכה ישנם מצבים בהם היא בעלת אופי מנחה ומייעץ ביחס לדרכי התנהגות הורית רצויה. ואולם לרוב לא מדובר בהעברת הנחיות חד משמעיות כיצד להתנהג, אלא בתהליך המזמין לגילוי וחשיבה משותפת של התכנים ההוריים המנתבים את התפקוד ההורי, כדי שיהיה מותאם כמה שיותר לילד הספציפי ולצרכיו ההתפתחותיים וההסתגלותיים של ילדיהם באופן האופטימאלי